חתמ״צ

בְּאֶמְצַע הַהֲכֹּל בְּסֵדֶר, 

כְּמוֹ חֹלֶד, מִן הָאֲדָמָה, 

עוֹלֶה פָּחַד

עִוֵּר, מְמַלֵּא פִּיו חוֹל

מַרְגִּישׁ כְּמוֹ נְבוּאָה שֶׁכְּבָר קָרְתָה

הָאֲדָמָה דְּרוּכָה

אֲנִי מַקְשִׁיבָה עִם כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם 

טוֹב שֶׁמֵּעַל עוֹד

דּוֹאָה שַׁפִּירִית

השיר השבוע עוסק ברגע הזה שהכל יחסית בסדר ופתאום משום מקום (האמנם?) שוטף אותנו גל של משהו אחר, פחות נעים. 

האם זה סימן למשהו שעומד לקרות? אולי זכרון של משהו שכבר קרה? ואולי זו סתם תנועת החיים.

כמו חולד הצץ מן האדמה, עיניו מכוסות כנוסע במחלקת עסקים, מפתיע ומופתע בעצמו - מה אפשר לעשות (או לא לעשות) עם האורח הזה?

בכל אפן, חתמ״צ זה חיתוך מצב.

---

פרט מידע לא שימוש

עוד הרבה לפני הציפורים או העטלפים, שפירית (Dragonfly) הייתה החיה הראשונה שהתרוממה אי פעם מעל פני האדמה ועפה. 

שפירית קדמונית הייתה קצת יותר קטנה מעורב וריחפה לפני 350 מליון שנה, אפילו לפני הדינוזאורים. מה ראתה השפירית הקדומה ממעוף הציפור? ובכן, לא ציפור. 

כיום שפירית יודעת לדאות ללא מאמץ (שזה משהו שתמיד רציתי לדעת לעשות), היא אינה רודפת אחרי טרפה אלא לומדת אותו, מבינה לאן מועדות פניו ומחכה לו ביעד. 

יש זן של שפיריות שעף לאורך נהרות בדיוק במרכז בין שתי הגדות. שפריות אלו ניצפו מעופפות לאורך כבישים, בחושבן שאלו הם למעשה נהרות. 

בארץ ישראל, מעת לעת, כביש זה או אחר מתגעגע למשהו, מוצף והופך באמת לנהר.